|
|
|
|
יש להקליק על מנת לצפות בגרסה גדולה יותר.
למידע נוסף: הגלריה שלי
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לאור החוק שמתקרב אלינו, יש להבין את ההשלכות שלו עלינו, מה הוא פותר, מה הוא לא פותר ומה הוא מתיימר לפתור. התשובה הקצרה למי ששואל היא שהוא פוגע במה שהוא מתיימר להגן עליו ויוצר רק בעיות חדשות בתחומים אחרים
|
|
|
|
|
|
|
|
|
סרטים שאני אוהב:
זהות בדויה(Alias)
House MD
Smallville
South Park
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לפעמים אני לא מבין את זה, האם שם המשפחה שלומי הוא כזה נפוץ? למה כשאנשים רואים את הצירוף "שלומי ישראל", הם חושבים שהשם הפרטי שלי הוא ישראל? גם כשהוא כתוב תחת השדה "שם משפחה".תופעות מסוג זה הם מעבר לבינתי. אולי כדאי לשנות את השם? להתחיל להגיד "ישראלי" אולי במקום "ישראל"?
בשלושת הימים האחרונים הייתי בבית חולים לצורך ניתוח, שום דבר מסובך משהו מאוד פשוט ושגרתי ללא שום סיכון (טוב, בכל דבר יש סיכון... אבל בכל זאת זה לא משהו כזה רציני). אנשים שם, בזה אחר זה אומרים "ישראל פה?". מה הקטע? זה אחד הדברים שהכי מעצבנים אותי, קוראים לי "שלומי"! מה הבעיה בדיוק לקרוא לי ככה?
הכינו לי את המיטה, ואז האחות מגיעה ושואלת "ישראל פה? המיטה שלך מוכנה" ואני בחוסר ביטחון קם ואומר, הכוונה היא ל"שלומי"? כי "ישראל" זהו שם משפחתי. לאחר מכן הבחור שלוקח אתכם בצורה מביכה במיוחד לחדר הניתוח על כסא גלגלים עם חלוק ניתוח מביך במיוחד, כן זה שאינו סגור מאחור, קורא לי באופן עקבי "ישראל", גם אחרי שאני אומר לו לקרוא לי "שלומי", פשוט מחרפן! בסוף אני פשוט אומר לו "אחי, קוראים לי שלומי", והוא עונה בחיוך "מה באמת?" אאאאה - זה מעצבן.
מה הקטע גם עם אופן השחרור מבית החולים? פשוט מביאים לי דפים מסבירים לי כמה דברים פשוטים אבל לא אומרים לי מה הלאה! כמה ימי חופש תכלס אני מקבל? ושמישהו בכלל אומר לי מה הסטטוס שלי.
ובכלל אני לא מבין את המערכת הרפואית לפעמים, למשל לפני שבועיים כאבה לי השן בינה ממש! אבל ממש כאבי תופת - חשבתי שאני עומד למות ואני לא צוחק. הלכתי למרפאת השיניים (קובי איפה אתה היית?!?), ונתנו לי ארתופן. התחלתי לקחת את זה יום שלם בדיוק כמו שהרופא אמר לי, והכאב לא עבר. אבל הייתה תופעה אחרת שלא חוויתי אותה אף פעם - הייתי היי. ואני לא צוחק התרופה הזו מיסטלה אותי לחלוטין, אני לא מבין למה אנשים כל כך מתלהבים מזה, אני ממש לא נהנתי והרגשתי חסר שליטה לחלוטין - דבר שאני שונא יותר מכל דבר אחר. לאבד פוקוס ושליטה עצמית מציגים לדעתי חולשה עצומה וכך אני הרגשתי. אפילו כלודאי (שלא עישן שום דבר מעולם אגב) קשה לי להבין בדיוק למה שמישהו ימשך להרגשה הזו.
מצטער שאני ככה פתאום, מוציא עצבים על דברים שלא באמת חשובים. אני עובר תקופה די קשה וגם התחיל לכאוב לי קצת אחרי הניתוח אז בבקשה תתחשבו - טוב נו, לפחות אני לא מסומם... או שאולי אני כן?
אגב, ידעתם שגידמק פתח בלוג בתפוז?
תגיות: 
|
|
|
|
|
|
|
|
|
היתי במילואים לפני שבוע.
החלמה מהירה ושלמה.
אפשרויות:
ע"י קובי |    | בתאריך ה־01 ביולי 2008, 17:24:15 |
הגב/י סגור
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אממ...
למה לא אמרת לי? הייתי קופץ להגיד היי  .
אפשרויות:
ע"י sijp |   | בתאריך ה־03 ביולי 2008, 10:55:15 |
הגב/י סגור
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ישראל ,
אופס סליחה שלומי ..
מכיר את הבעיה מקרוב ..
העיקר שאתה מרגיש טוב ושזה מאחוריך.
- דורון
אפשרויות:
ע"י דורון אופק |   | בתאריך ה־01 ביולי 2008, 17:53:05 |
הגב/י סגור
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ישראל רפואה שלמה ...
אתה אמור לקבל ימי מחלה בשיחרור או מרופא המשפחה.
אפשרויות:
ע"י Jabka Atu |  | בתאריך ה־01 ביולי 2008, 18:31:18 |
הגב/י סגור
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אני כרגע מסופח לרם 2 - זה התבצע אוטומטית ביום שהתאשפזתי.
אפשרויות:
ע"י sijp | | בתאריך ה־01 ביולי 2008, 21:17:21 |
הגב/י סגור
|
|
|
|
|
|
היצירות שלי ב־DA
